רקע
זיהום בדרכי השתן מתייחס למצב בו נמצאו ממצאים המעידים על נוכחות של חיידקים בשתן שמקורם מחיידקי אוכלוסיית המעי הגס (בגלל הקרבה שבין פי הטבעת למוצא השתן). טיפול ואבחון מתקדם מונעות דלקות כלייתיות ונזק כרוני.
כיצד מזהים ?
התסמינים משתנים עם הגיל. יחד עם זאת הסימן השכיח ביותר לדלקת הוא חום ללא סיבה ברורה. סימנים נוספים: הקאות, אי שקט, חוסר תיאבון, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאבים במותניים, הרטבת לילה.
כיצד מאבחנים?
בשלב ראשון מתבצעת בדיקת שתן כללית לבדיקת נוכחות לויקוציטים וניטריטים בשתן. האבחנה הסופית מבוססת על תרבית שתן הנלקחת באופן סטרילי במספר שיטות:
- אצל תינוקות וילדים ללא שליטה על מתן השתן – דיקור/ צנתור שלפוחית השתן.
- בילדים השולטים על מתן השתן – דגימה מאמצע הזרם לאחר ניקוי קפדני של אזור השופכה בנוזל אנטיספטי.
- בדיקות דם לאומדן מדדי הדלקת.
- הדמיה – צילום הכליות ודרכי השתן.
- חשוב לדעת: שיטת שקית השתן אינה מומלצת לבדיקת תרבית שתן.
כיצד מטפלים?
- מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד או דרך הפה.
- טיפול תומך בנוזלים לשטיפת דרכי השתן ולמניעת התייבשות.
- לאחר האשפוז המשך מעקב רופא מטפל.
- הפסקת טיפול פומי (דרך הפה) לפני הזמן יכולה לגרום להישנות הדלקת.
כיצד מונעים?
- מניעת התאפקות במתן שתן
- טיפול בעצירות
