זוהי מחלה וירלית היכולה להיות קלה או חמורה. מדובר בפצעים עגולים ושלפוחיות בחלל הפה הנגרמים ע"י וירוס ההרפס. המחלה חולפת עצמונית תוך 7-14 ימים. במקום בו נמצא הנגע יש הרס של הרירית, דבר המלווה בצריבה וכאב. כמו כן, בהעדר הגנת הרירית, עלולים להתיישב על הנגעים מזהמים נוספים, חיידקים ופטריות (זהום משני). הגיל השכיח הינו במהלך השנה השנייה לחיים.

כיצד מזהים ?

נגעים קטנים ועגולים ולעיתים שלפוחיות על הלשון, החיך והשפתיים, חום גבוה, כאבים בגרון, ריור וקושי בבליעה, בלוטת צוואר מוגדלת.

יש לשים לב לסימני התייבשות: בכי ללא דמעות, מיעוט במתן שתן – מצבים המצריכים התערבות רפואית מידית.

כיצד מטפלים ?

הטיפול מתמקד בטיפול תומך הכולל:

• הורדת חום.
• הפחתת כאב (אקמול).
• שמירה על מתן נוזלים ברמה מספקת. שתיה דרך קש מקלה. לעיתים יש צורך במתן נוזלים דרך הוריד.
• יש לתת מזונות קרים ורכים.
• טיפול פה – ניקוי חלל הפה והחניכיים באמצעות תכשירים מחטאים (מי פה), על מנת להקטין את ריבוי החיידקים בפה.
• במקרים מסויימים, מתן טיפול באציקלוביר – זיבירקס.
• יש להימנע ממשקאות וממזונות חמוצים, תוססים.

כיצד מונעים ?

המחלה מאד מדבקת בעיקר במגע ישיר כל זמן שהנגעים בפה קיימים, לכן חשוב:

• רחיצת ידיים לעיתים קרובות – של הילד ומטפליו.
• הימנעות משתיה באותה כוס/בקבוק/מוצץ ונישוק.
• רחיצת צעצועים שהוכנסו לפה.