מידע למטופל על ביספוספונטים בעקבות גרורות בעצמות

מהי גרורה?

גידול ממאיר בנוי ממיליוני תאים סרטניים. תא סרטני הוא תא גוף שאיבד את בקרת חלוקת התא ו/או בקרת הפסקת החלוקה.

לחלק מהתאים הסרטניים ישנו אפקט פולשני, כלומר שתא סרטני עלול להיפרד מהגידול ולנוע דרך מחזור הדם או נוזל הלימפה לאיבר אחר בגוף וליצור שם גידול חדש שנקרא: גרורה או משני.

לדוגמא: בסרטן השד, תאים סרטניים עלולים להיפרד מהגידול הראשוני שנמצא בשד ולנוע לאיבר אחר, כמו לעצם. התאים מהם מורכבת הגרורה זהים לתאי הסרטן הראשוניים. אלו הם תאים ש”נדדו” לעצם.

תהליך זה שונה מאד מסרטן העצמות שגורם לצמיחה לא רגילה של תאי העצם עצמם.

סיבוכים הנובעים מגרורות בעצמות

• כאבים בעצמות – יכולים להתבטא בצורת כאב, לחץ, שריפה וזרם חשמלי.
• החלשות העצמות עד שברים פתולוגיים- שברים שלא קשורים לחבלה (תאונה) כתוצאה משחרור סידן.
• Hypercalcemia עליה ברמת הסידן בדם (מהחומרים הבונים את העצם) מהעצם לדם. בעקבות עליית הסידן בדם, מופיעים תסמינים כמו: תחושת עייפות, בחילה, עצירות, צימאון ובלבול. בבדיקת דם רגילה ניתן לדעת מהי רמת הסידן בדם ולטפל בהתאם.

דרכי אבחון של גרורות בעצמות

• מיפוי עצמות– מוזרק חומר רדיואקטיבי הנקלט ע”י התאים הורסי העצם (האוסטיאוקלסטים), מידת הקליטה מצביעה על ליקויים בעצם.
• צילום רנטגן
• CT– בה נערכים צילומי רנטגן רבים בשכבות, בעובי של 5 מ"מ. מתקבלת תמונה יותר מהימנה של העצם.
• MRI– מאפשר ראייה טובה יותר של רקמות רכות (סחוסים, גידים, פרקים R.I וכו’), מדגימה את העצמות בעזרת מגנט רב עוצמה. בדיקה זו חשובה כאשר יש חשד למעורבות של עצבים.
• ביופסיה:

ביופסיית מחט– החדרת המחט באמצעותה שואבים דגימה של הרקמה הנגועה לצורך בדיקה מיקרוסקופית.

ביופסיה פתוחה– בדיקה זו נעשית בעזרת פעולה כירורגית קטנה שבה מוציאים דגימה מהרקמה הנגועה.

הטיפול בגרורות

מטרת העל היא שיפור איכות חיי המטופל ע”י מניעת כאבים בעצמות, מניעת שברים פתולוגים, הקטנת העלייה ברמת הסידן בדם וריפוי הגרורות.

דרכי טיפול בגרורות בעצמות

• טיפול קרינתי– הקרנת האזור הנגוע לעצירת פעילות התאים הסרטניים הגורמת להקטנת הממצא הגידולי, הורדת הלחץ ומניעת כאב. משך הטיפול הקרינתי נע בין טיפול חד פעמי לבין טיפול ארוך של 4-5 שבועות.
• טיפול באיזוטופים רפואיים– ע”י שימוש בחומרים רדיואקטיביים המוזרקים למחזור הדם. הטיפול מחייב בידוד כיוון שנפלטת קרינה מגוף החולה בזמן הטיפול וזמן קצר לאחר מכן (כגון טיפול בסטרונציום רדיואקטיבי).
• טיפול כירורגי אורטופדי– נעשה במצב של שבר או בעצם שנחלשה עקב גרורות ויש חשש לשבר. במצב זה ניתן לקבע את העצם השבורה ע”י ניתוח כגון: מסמור, גירוד אזור הנגע ומילויו בצמנט (דבק עצמות) או בשתלים (מפרקים) המאפשרים תנועתיות.
• טיפול בביספוספונטים – מהגרורות בעצמות משתחרר PTHrp (הורמון פרתירואיד) וגורם לשפעול של אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם). תאים אלו משחררים חומרים שונים וביניהם גורמי גדילה TGF-b להגברת הכימוטקסיס (ההורס) בעצמות, כך שהגרורות מחריפות את הרס העצם.

הביספוספונטים עוצרים את מעגל הכאב וההרס ע”י הפחתת פעילות האוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם) ובכך, באופן עקיף, מתחילה בנייה של העצם.

עם הפחתת הרס העצם פוחתים הכאבים בעצמות, פוחת הסיכון לשבר פתולוגי בעצמות ומתמעטים מקרי ההיפרקלצמיה (קלציום גבוה בדם).

התרופות מקבוצת הביספוספונטים הנמצאות כיום בשימוש

תופעות לוואי כתוצאה מטיפול בביספוספונטים

תופעות לוואי שכיחות

• תופעות “דמויות שפעת” העלולות להופיע עד כ- 48 שעות לאחר הטיפול. תופעות כמו: עליית חום, צמרמורות, נפיחות קלה וכאב במקום העירוי, בחילות, עייפות והרגשה כללית לא טובה.
• כאבים קלים בשרירים ובעצמות.
• היפרקלצמיה (ירידת רמת הסידן בדם).
• היפופוספטמיה (ירידת רמת הפוספור בדם).

תופעות לוואי פחות שכיחות

• ירידה בלימפוציטים.
• תגובה מקומית במקום ההזרקה.
• כאבים חזקים בשרירים ובעצמות.
• תופעת גסטרואינטסטינליות (בחילות, שילשולים, כאבי בטן).
• היפומגנזמיה (ירידת רמת המגנזיום בדם).
• כאב בשיניים/בחניכיים.

תופעות לוואי נדירות

• אלרגיה קלה עד חריפה.
• היפוקלצמיה סימפטומטית (התכווצויות שרירים, דפיקות לב, שינויים בא.ק.ג.).
• דלקת ודימום בחניכיים.

במקרים נדירים ביותר

• מחלה כלייתית.
• טרומבוציטופניה (ירידה בטסיות הדם).
• התכווצויות שרירים.
• דלקת בקרנית העין.
• פגיעה בחניכיים – כאב ודימום עד מצב של נמק בלסת.

בדיקות לפני הטיפול

• בדיקת דם לרמת קלציום (סידן) וקראטינין, שתוצאותיה בלבד יתנו אישור למתן הטיפול.
• לבדוק את מצב הפה החניכיים והשיניים אצל רופא פה ולסת ולהביא אישור שהכול תקין לרופא במכון האונקולוגי.
• רשימת רופאים לייעוץ, ניתן לקבל מהצוות או מקופת חולים.

בדיקות למעקב במהלך הטיפול

• ביום הטיפול – בערב, ואם יש צורך גם למחרת, מומלץ לקחת אקמול 1 גר'.
• אין לבצע טיפולי שיניים חודרניים (כמו: עקירה, טיפולי שורש, ניקוי שיניים ועוד) במהלך הטיפול למעט מקרים דחופים ובאישור האונקולוג. במידה ויש צורך בטיפולי שיניים, יתכן שיופסק הטיפול בביספוספונטים.
• פעם ב-6 שבועות יש לבצע בדיקות דם בקופת חולים, הכוללות: רמת קלציום (סידן), קראטינין (Creatinin), ספירת דם ואלקטרוליטים.
• יש לבצע מעקב שוטף של הפה אצל רופא שיניים, במרפאת פה ולסת – כל חצי שנה.

התוויות נגד (איסור בשימוש)

• נשים בהריון.
• מניקות.
• בעיות של אי ספיקת כליות.
• בעיה כלשהי בלסת ובחניכיים.
• דימומים/דלקת.